Page 24 - גילוי דעת

קברי צדיקים
בגליל
יעלי אליה מדי
אמרו עליו, על נחום, איש גם זו שהיה סומא משתי עיניו, גידם משתי ידיו, קיטע משתי רגליו וכל גופו מלא שחין, והיה מוטל בבית רעוע ורגלי מיטתו מונחין בספלין של מים כדי שלא יעלו עליו נמלים. פעם אחת. הייתה מיטתו מונחת בבית רעוע, בקשו תלמידיו לפנות מיטתו ואחר- כך לפנות את הכלים. אמר להם: “בניי, פנו את הכלים ואחר-כך פנו את מיטתי, שמובטח לכם שכל זמן שאני בבית אין הבית נופל”. פינו את הכלים ואחר כך פינו את מיטתו ונפל הבית. אמרו לו תלמידיו: “רבי, וכי מאחר שצדיק גמור אתה
למה עלתה לך כך?”.
תשובתו של נחום איש גמזו עונה על שאלת “צדיק ורע לו” בצורה אופיינית לחז”ל: אמר להם: “בניי, אני גרמתי לעצמי. שפעם אחת הייתי מהלך בדרך לבית חמי והיה עמי משוי שלושה חמורים, אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים. בא עני אחד ועמד לי בדרך ואמר לי: ‘רבי פרנסני’. אמרתי לו: המתן עד שאפרוק מן החמור. לא הספקתי לפרוק מן החמור עד שיצתה נשמתו. הלכתי ונפלתי על פניו ואמרתי עיני שלא חסו על עיניך יסומו, ידיי שלא חסו על ידיך יתגדמו, רגליי שלא חסו על רגליך יתקטעו, ולא נתקררה דעתי עד שאמרתי כל גופי יהא מלא שחין. אמרו לו: ‘אוי לנו שראינוך בכך!’. אמר להם: ‘אוי לי
אם לא ראיתוני בכך”.
ציון קבר רבי עקיבא – טבריה.
רבי עקיבא בן יוסף. היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. תלמידיו רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון בר יוחאי, רבי אלעזר בן שמוע, רבי נחמיה, רבי
יוחנן הסנדלר.
רבי עקיבא פיתח שיטה לפירוש מקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא.
על פי התלמוד, הוא היה צאצא של נירון הקיסר שהתגייר. בהתאם לכך, מקור אחר טוען כי שמו המקורי היה נהוראי, תרגום ארמי ל”מאיר”, ונקרא
“מאיר” מפני ש”האיר עיני חכמים בהלכה”.
הייחוס המסורתי של הקבר לתנא רבי מאיר, מבוסס על סיפור בתלמוד על נס שנעשה לתנא רבי מאיר – חיילים רומאים שרדפו אחריו הוכו בסנוורים; הוא הבטיח לסוהר ששחרר את גיסתו מבית בושת, שבו הוחזקה על ידי הרומאים כעונש, שיינצל אם יאמר “אלהא דמאיר ענני”, והבטחתו
התקיימה. הילולת רבי מאיר י”ד אייר
ציון קבר יונתן בן עוזיאל – עמוקה
יונתן בן עוזיאל, היה תנא בדור הראשון לתנאים, והוא חי כמה עשרות שנים לפני חורבן בית שני. חיבר את תרגום יונתן, תרגום הנביאים לארמית.
נהוג לעלות אליו בראשי חודשים, באמצע החודש ובכ”ו בסיון. לא ברור מדוע, אולי מפני שהיה רווק בעצמו (או, על פי גרסה אחרת, היה נשוי אך חשוך ילדים), הפך דווקא מקום זה למקום המועדף להתחנן בו לזיווג או לצאצאים. בחייו לא התעסק קדוש זה בזיווגים אלא היה חכם גדול – מהתנאים, תלמידו של הלל הזקן, שתרגם
את התורה והנביאים לארמית (תרגום יונתן).
ציון קבר נחום איש גמזו – צפת.
נחום איש גמזו. היה תנא מהדור השני של התנאים ואחד מרבותיו של רבי עקיבא; מפורסם בעיקר בזכות הסיפור על מנהגו לומר על כל דבר
“גם-זו לטובה”.
ההשתטחות על קברי צדיקים מוזכרת לראשונה בתנ”ך בסיפור על כלב בן יפונה שהשתטח על קברי אבותינו הקדושים בחברון ואמר: “אבותיי
בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת המרגלים”.
וכן מבואר בזוהר הקדוש, שישראל באים אצל הנפטרים בתשובה ובלב נשבר, כדי שהנשמות הקדושות יבקשו עליהם רחמים לפני הקב”ה.
חווית העלייה לקברי צדיקים חווה בתוכה כמה פרמטרים:
ראשית, קדושת קבר הצדיק והאמונה בכוחם של צדיקים לברך, שנאמר “צדיקים במיתתם נקראים חיים”, וכמו כן הטיול עצמו כחוויה נעימה.
תפיסת קברי צדיקים כמקומות קדושים אשר משופעים בסגולות ובאנרגיות מדהימות כמרפאי מחלות, כסגולה לפרנסה טובה, סגולה לזוגיות ועוד, מושכת נשים וגברים כאחד לעלות העלייה לקברי הצדיקים. דומה עלייה זו לעלייה בימי
אבותינו אל בית המקדש.
יש עניין של ברכה וסגולה להדליק נר לכבודה, וכל שכן להדליקו בציון קבר הצדיק עצמו. בימים אלה מתקיימות הילולת רבי שמעון בר יוחאי
והילולת רבי מאיר בעל הנס.
ציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי – במירון.
רבי שמעון בר יוחאי המכונה רשב”י, היה תנא בן הדור הרביעי ותלמידו של רבי עקיבא. היה ידוע כמתנגד בצורה עזה לשלטון הרומאים בארץ ישראל, ולאחר התבטאות חריפה נגדם נידון למיתה בידי השלטון הרומאי, ונאלץ לרדת למחתרת. התחבאו הוא ובנו רבי אלעזר 12 שנים במערה בפקיעין וניזונו מעץ חרוב וממעין שנבראו להם בדרך נס, והיו לומדים תורה כשגופם מכוסה חול עד צווארם. כשיצאו מהמערה ראו אנשים מתבטלים מלימוד תורה, נתן בהם רשב”י עיניו ונשרפו, יצאה בת קול משמים ואמרה: “להחריב עולמי יצאתם? חזרו למערה” וחזרו ל-12 שנים נוספות, וכשיצאו שוב ראו כמה חביבין מצוות על ישראל ונתקררה דעתם.
קברו של הצדיק משך אליו את מקובלי צפת במאה ה-16, ומאז נהוגה חגיגה גדולה הקרויה “הילולא” בל”ג בעומר.
ציון קבר רבי מאיר בעל הנס – טבריה.
רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, מתלמידי רבי עקיבא, וממנהיגי הדור בתקופת מעבר הסנהדרין לגליל לאחר מרד בר כוכבא.
מיתת תלמידי רבי עקיבא הוא מעשה, שמקורו בתלמוד, בדבר מיתת 24,000 מתלמידיו של התנא רבי עקיבא. על פי המתואר, בתלמוד, תלמידים אלו מתו במיתת אסכרה “מפני שלא נהגו כבוד זה בזה”. לפי דעת חוקרים אחדים, הם מתו במרד בר כוכבא. מיתת התלמידים אירעה בין חג הפסח לשבועות. במהלך השנים נקבעו ימי אלו לימי
צער ואבל לזכר מאורע זה.■ ַה י י ה ר
י״ח באייר ה'תשפ״א
24 |
שיחות שנוגעות
עם הרב יוני ל