Page 8 - גילוי דעת

ה׳ הוא ניסי מדור דור
בדרך לכותל מאת ישראל גולדברג, מנכ"ל פרסומי ישראל וקרן אביה
שוב ושוב ומזנב בנו את הנחשלים. כך עשה במדבר סיני: “ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים”. לא פנינו אליו ולא ביקשנו דבר. כך היה בשושן הבירה עם המן הרשע, שביקש להשמיד להרוג ולאבד אותנו טף ונשים. כך זמם עמלק להשמיד את עם ישראל בשואה הנוראה ולפני כן בפרעות ״ובסופות בנגב״ ועוד.
כך גם מתגלה זממו של העמלק האיראני מבית מדרשו של חומייני, שמבקש להשמיד אותנו רח’’ל, בטילים בליסטיים שיספק לכל שונאינו – חיזבאללה, חמאס וחבריהם. הרב צבי יהודה הדגיש לנו: שהדור שלנו דומה מאד לדור גאולי מצרים. גם הדור שלנו יוצא מגלות נוראה וארוכה ונמצא בשיא תהליך הגאולה כמובטח בחזון הנביאים. לכן אנו חייבים למחות את זכר עמלק מן העולם. עמלק לא יכול לסבול שעם ישראל קיים בעולם. כמו שהעיד על עצמו אותו רשע מחולל השואה: ״אינני יכול להיות עם ישראל בעולם אחד’’... מתוך כלליות השלילה הזו מגיעים לחיוב ״מחה אמחה’’ כך
מתברר ש״ה’ הוא ניסי מדור דור’’.
לאור הכוונתו של הרב צבי יהודה אני רוצה לחזק את ראש ממשלתנו, בנימין נתניהו, שימשיך להנהיג את מדינת ישראל באומץ ובעוז וימשיך במאבקו העיקש נגד ההסכמים המסוכנים עם אירן. שיצליח בע’’ה לשכנע את מדינות אירופה ואמריקה לעמוד כחומה בצורה מול האיום הגרעיני האירני שמכוון אלינו וגם אליהם. (מדינות אירופה רדומות ובשל כך נכבשות בקצב מסחרר על ידי
האסלם שרובו קיצוני וצמא דם). ***
נשמח השנה יחד בפורים כפול ומשולש, כל אחד בסביבתו הקרובה. נודה לה’ על הניסים, על הנפלאות ועל הישועות בדור שלנו ובכל הדורות. ניתן צדקה בסתר וביד רחבה לעניי עירנו ולאלו שהקורונה
פגעה בפרנסתם.
נחגוג בשמחה גדולה, מתוך אמונה ותפילה למיגור הקורונה ולמיגור האויב העמלקי, שלא יצליח לעולם בזממו לעכב את בניין הבית השלישי. מדינת ישראל היא עובדה קיימת שהולכת וצומחת ומתקרבת למלכות בית דוד. כי נצח
ישראל לא ישקר.
ישועת ה’ כהרף עין.
שבת שלום של שמחה בריאות ובשורות נפלאות. ■
שהושמדה בידי הנאצים ועוזריהם, ימ’’ש.
בכל ליבו רצה לחדש את מסורת הקהילה המפוארת. רק אישה אחת מהקהילה שרדה את המחנות. שמה היה גב’ פרידל וידר (שהיא אחות של הסבא רבא של החתן דנן – יצחק הי’’ו) וידר זכרה את המנהגים, ההנהגות והניגונים ושחזרה אותם בקפדנות ובסבלנות לאוזניו של הרבי יעקב יוסף הצעיר. הרבי הנהיג בקהילה של הניצולים - “לא עת היא
לדיבור אלא למעשה”.
הוא חידש תלמודי תורה בספינקא כהכנה רוחנית של הניצולים לעלייה לארץ ישראל והקפיד בטישים שלו להשמיע רק ניגונים ומזמורים אך לא לדבר מטוב ועד רע. לאחר קום המדינה עלתה קהילת הניצולים בהנהגת הרבי מספינקא לארץ
הקודש. ***
“זכור את אשר עשה לך עמלק” וזכור את ישועת ה’ לעם ישראל. אלו המסרים החיוניים ביותר לקיומנו המחברים באמונה גדולה את שבת זכור עם ימי הפורים השמחים שלנו. מי שמקפיד לזכור את תהומות השכול ואת הסכנות והאיומים שעורבים לנו משונאינו הרבים, מזרע עמלק, יכול גם לשמוח בגודל הנס של ישועת עם ישראל
ובקוממיות מדינת ישראל.
***
אין לך מקום טוב יותר לזכור ולשמוח שמחה גדולה ועצומה של יציאה מגלות לגאולה מאשר כאן בירושלים מול שריד חומת בית מקדשנו נוכח הר המוריה וקודש הקודשים. מבירה עמיקתא לאיגרא רמה. מתוך צפייה לבניין הבית
השלישי בב’’א.
הרב צבי יהודה הסביר לנו בשיחותיו במוצאי שבתות, (זמן שהוא מיועד לביאת אליהו הנביא מבשר הגאולה), שרשעותו של עמלק מאופיינת בהתנפלות לא מוסברת וללא שום סיבה על עם ישראל. מול שבעת העמים יש לנו מלחמה פוליטית כשאנו באים בעוז לרשת את
הארץ המובטחת.
אבל עם עמלק אין לנו שום שיח, הוא אינו אויב פוליטי שלנו, אלא שונא לנו מתמול שלשום. סימנו ואופיו של עמלק שהוא מתנפל עלינו ללא התגרות מצידנו, דווקא כשאנו עושים דרכנו במעלה ההר בדרך שלנו לגאולה. אז מתעורר עמלק
ארבע מעלות בצל, שבת “זכור” ירושלמית קרירה, צלולה וממורקת בממטרים פזורים. השמש ממאנת להפציע בין חרכי העבים. מחיש את צעדי. בימי הקורונה המניינים בקפסולות השקופות בכותל מדודים מאד. אמנם מקומי שמור לי במניין של שבע, אך בשבת “זכור” איני יכול לקחת סיכונים.
בסמוך לכותל אני שמח לפגוש את ראש העיר משה לאון ורעייתו. ראש העיר התמודד השבוע עם המשימה השנתית המתוקשרת ביותר. הוא עמד בגאון בניהול משימת פילוס השלג והצליח, בעזרת צוות עובדי העירייה המסורים, לשמור על כל הצירים פתוחים. כך התאפשר לאורחים ולתושבים להשתעשע וליהנות ממראות השלג הצח שכיסה את
עין הבירה.
בדרכי חזרה, נכנסתי לבית הכנסת ע’’ש שמוליק מאיר בכיכר ספרא, כדי לברך במזל טוב את ידידי הותיק ר’ גבי שיניין לרגל שמחת שבת חתן של נכדו. החתן הוא נין של אסתר תבדל’’א ואליעזר שפר ז’’ל הזכור לטוב. החתן, יצחק נ’’י הוא דור תשיעי!!! לילידי העיר העתיקה שעלו לירושלים בעליית תלמידי הגר’’א.
עוד אני ממתין ברחבה לסיום חזרת הש’’ץ ניגש אליי הרב צבי גרישפן אבי החתן, ושח לי מעשה מרטיט שקשור ממש לשבת זכור: “בתום מלחמת העולם השנייה כשעדיין לא כוסה דם הקורבנות ולא נודע גודל הטבח הנורא ועוצמת שואת העם היהודי, התחילו אט אט להיאסף אודים מוצלים מאש ולחפש
את יקיריהם.
כך עשה גם הנער יעקב יוסף ווייס בנו של הרבי מספינקא ישראל חיים הי’’ד שהוריו ואחיו נרצחו באושוויץ על ידי העמלק הנאצי. הרבי מספינקא, על אף שיכול היה להינצל בזכות סרטיפיקאט שהיה
בידו, לא רצה לנטוש את בני קהילתו.
הוא הובל איתם למחנה ההשמדה ברכבת המוות כשעל שפתיו הפסוק ‘’אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה’’. אש בגימטרייה – ספינקא (301). לימים הפך הפסוק הזה להמנון החסידות. הנער היתום שרד לבדו את מחנות ההשמדה בדרך נס, וחזר לעיר הולדתו ספנצה, בחבל מרמורש-סיגט, ברומניה, על גבול
הונגריה.
מלבד איי חורבות ועיר שרופה באש לא מצא שריד מהקהילה המפוארת
“זכור את
אשר עשה לך עמלק” וזכור את ישועת ה’ לעם ישראל. אלו המסרים החיוניים ביותר לקיומנו המחברים באמונה גדולה את שבת זכור עם ימי הפורים השמחים שלנו.
י״ד אדר ה'תשפ״א
8|