Page 30 - גילוי דעת

רוכבי אופניים חשמליים וקורקנטים חשמליים
שנפצעו בתאונה נחשבים כהולכי רגל.
משמעות פסק הדין עצומה. נובע ממנה כי במקרה של תאונה בין רכב מנועי לאופניים חשמליים או לקורקינט, לא יוכל הרוכב שנפצע לעשות שימוש בחוק לנפגעי תאונות דרכים, או בקרן הפיצויים לתאונות דרכים ויאלץ לתבוע את חברת
הביטוח של נהג הרכב הפוגע בו כדי לקבל פיצויים.
מבחינת הולכי הרגל, מי שנפצע יאלץ לתבוע בדין הנזיקי הרגיל והמסורבל את רוכב האופניים או הקורקינט שפגע בו. מדובר בעניין בעל השלכות קשות גם כלפי הרוכבים שהם לרוב בני נוער צעירים חסרי יכולת כלכלית עצמאית. אלה יצטרכו להתמודד עם האפשרות כי יאלצו לפצות בסכומים גבוהים את מי שפגעו בו, עוד בטרם החלו את חייהם הבוגרים.
אנו קוראים למשטרת ישראל ולפקחי הרשויות המקומיות, לאכוף את חוקי התעבורה ותקנות התעבורה ביתר שאת. להורים אנו קוראים לוודא שהאופניים החשמליים או הקורקינט תקינים. להקפיד על חבישת קסדה בכל רכיבה של ילדכם ולוודא רכיבה נכונה ובטוחה של ילדכם. לרוכבים הצעירים,
אנא הקפידו על חוקי התעבורה ואל תיקחו סיכונים.
“אמר...ואמרת” – להזהיר הגדולים על הקטנים – רש”י■
אבי קנטרוביץ | מנכ"ל תנועה כהלכה
נתונים שפורסמו היום ע”י משטרת ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמדים כי מתחילת השנה עד היום (25.4.21) נהרגו 9 רוכבי אופניים חשמליים וקורקינטים בהשוואה לשנת 2020 שבה נהרגו 4 רוכבים בתאריכים הנ”ל (125%
יותר בשנה זו).
בשבוע שעבר כתבנו על תאונות שבהם מעורבים אופנועים, והצגנו עלייה של 33% בכמות ההרוגים מתחילת השנה בהשוואה לשנת 2020.
בחוקי התעבורה נקבע כי מהירות האופניים החשמליים והקורקינט תוגבל ל-25 קמ”ש. החל מחודש יולי 2019 קיימת חובה לעבור מבחן תאוריה (מבחן בן 30 שאלות), חובה לחבוש קסדה בזמן הרכיבה, אין לרכוב על אופניים חשמליים או על קורקינט מתחת לגיל 16, רכיבה מותרת בשבילי אופניים
ובלית ברירה – על הכביש. חל איסור רכיבה על המדרכה.
אנו עדים לרכיבה מלאת סיכונים של רוכבים צעירים (כמה מהם פחות מגיל 16). אי הקפדה על הוראות החוק: רכיבה על המדרכה, רכיבה ללא קסדה, אי ציות לתמרורים, הרכבת
חברים על האופניים החשמליים או על הקורקינט ועוד...
בית המשפט העליון קבע באופן סופי כי אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים אינם נחשבים לרכב מנועי. ולכן רוכבים
סדנאות סימולציה לנהיגה חכמה של תנועה כהלכה בשיתוף: קרן אביה.
קרן אביה
לע"נ אביה יהושע ז"ל גולדברג
אין יאוש בעולם
חוץ מזה, כדאי גם להזכיר לעצמי לפני כל התגברות, למה אני מתגברת.
אח’’כ מתגברים על כל מיני דברים, לאט אבל בהתמדה. כל פעם מותחים את הגבול עוד קצת. זה לא צריך להיות דברים גדולים, העיקר זו ההתקדמות, לא להפסיק להתקדם. לדוגמה, כשנמאס לך לתרגל, תעשי עוד תרגיל אחד. מומלץ גם לקבוע כללים מראש: לדוגמה אם התייאשתי מתרגיל, אנסה לפתור אותו עוד
4-3 דקות.
אל תנסי להתגבר על הכול מיד, זה בד’’כ גורם לשבירה. תקבעי לעצמך שאת מתגברת בדברים קטנים שלוש פעמים ביום, ולאט לאט
תוסיפי (מומלץ להכין טבלה יומית).
בהצלחה רבה, איתן.■
אז מה עושים?
יש שתי דרכים לטפל בבעיה: טיפול חיצוני, וטיפול שורש.
טיפול חיצוני, תמצאי דרכים להכריח את עצמך “לעשות”. במקרה של תרגילי מתימטיקה את יכולה ללמוד בקביעות עם חברה, או לצ’פר את עצמך בקוביית שוקולד על כל תרגיל שרצית לפרוש ובסוף פתרת. הנקודה היא שאת מחליטה מה את רוצה, ומחייבת את
עצמך לעשות.
כיוון שהפתרון נקודתי, יש פתרון נוסף:
טיפול שורש, לחזק את כוח הרצון. איך עושים את זה?
אומרים בקול רם ‘’אני הולך לחזק את כוח הרצון שלי’’ (אפשר גם בכתב).
שאלה:
אני מתייאשת מהר. בעיקר במתימטיקה. אני מתחילה תרגיל ואם לא הולך בקלילות אני עוברת הלאה. איך עובדים על זה?
תשובה:
שלום!
האדם מורכב משני חלקים: הגוף, שמושך להנאות גשמיות (אוכל טעים, שינה וכדומה). והנשמה, שמושכת למעלה (אידיאלים, הרצון
להתפתח ולתת וכו’).
“אני”
בעצם, “אני” זה החלק שבו הגוף והנשמה מתחברים. המטרה שלנו בעולם היא שה”אני” שלנו יכלול כמה שיותר נשמה, ככה שנשלוט על הגוף. במילים אחרות, אנחנו רוצים
(וצריכים) להיות גיבורים!
כדי להצטרף לקבוצה השקטה שלחו הודעה 050-7813049
בפרויקט משיב נפש בינישי”ם ומדרשיסטיות נותנים מענה אנונימי וחינמי בעזרת קבוצות ווטסאפ לכל שאלה שמעניינת את בני ובנות הנוער. מרגישים שיש לכם משהו לברר? אנחנו כאן בדיוק בשביל זה!
י״ח באייר ה'תשפ״א
30 |
בני נוער שואלים
פרויקט משיב נפש