Page 26 - גילוי דעת

הסיפור מאחורי
סיבוב השערים של ירושלים
השער נקרא על שם האשפה שהשליכו דרכו מחוץ לעיר בנקודה הנמוכה ביותר. השער שלפנינו נבנה במחצית המאה ה-16 במסגרת בניית חומות העיר בידי הסולטאן הטורקי סולימאן הראשון.
נצא מהשער ונפנה שמאלה (מזרחה) בסמוך לחומת העיר במורד הגבעה, עד שנגיע לנקודת תצפית על כותלו הדרומי של הר הבית.
בכותל הדרומי ישנם שערים סתומים שהובילו לתחומי חצר המקדש. ממקומנו נוכל לצפות על השערים, ממערב למזרח. בפינה שבה מתחברת חומת העיר העתיקה אל חומת הכותל הדרומי ישנו שער סתום המכונה “השער הכפול” על שני פתחיו, משקופו מעוטר ובו אבן גזית בשימוש משני, בעלת כתובת רומית מהמאה השנייה לסה”נ
המוקדשת לקיסר רומי.
מזרחה מהשער הכפול נוכל להבחין בשלושת הקשתות של “השער המשולש”. קיימת סברה שבמקום זה או בסמוך לו עמדו בימי הבית השני שערי חולדה הנזכרים בתיאור בית המקדש השני “שני שערי חולדה מן הדרום היו משמשין כניסה ויציאה” (משנה, מידות, א,ג), דרכם היה הקשר בין רחבת הר הבית ובין העיר התחתונה שהשתרעה דרומה ממנה. מאחורי השערים מצויות מנהרות תת קרקעיות המובילות לרחבת הר הבית. שער נוסף ופחות מוכר מצוי כמה עשרות מטרים מזרחית לשער המשולש ומכונה “שער היחיד”,
שער קטן ומסתורי.
נמשיך בהליכה, לאחר כ-50 מ’ הכביש מתעקל צפונה ואנחנו ממשיכים איתו עד לגרם מדרגות הסמוך לפינה הדרום מזרחית של מתחם הר הבית. נעלה במדרגות ונמשיך במגמה צפונה בשביל מסודר עד שנגיע אל מול שער הרחמים. ככל הנראה שער הרחמים הנוכחי נבנה בסוף התקופה הביזנטית או בראשית התקופה המוסלמית
הקדומה.
ואמנם, אף שהשער הנוכחי אכן משתייך לתקופות אלו, בדיקה מדוקדקת של מבנה השער מעלה שהשער עומד על יסודות עתיקים, וייתכן אף שיסודותיו עומדים על שער מימי בית המקדש.
בשנת 1867 הגיע לארץ קפטן צ’ארלס וורן מטעם הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה (PEF) כדי לחקור את ארץ הקודש. השלטונות
ְו ַע ְצמֹו ֵתי ֶכם ַּכ ֶּד ֶׁשא ִת ְפ ַר ְח ָנה” (ישעיהו ס”ו י”ד). נמשיך בירידה עד לפתחו של שער האשפות. השער הוא הנמוך בכל שערי העיר, שמו נזכר לראשונה בתיאור סיורו של נחמיה סביב חומות ירושלים סביב שנת 445 לפנה”ס בקירוב (ספר נחמיה, פרק ב’, פסוקים י”ג-ט”ו). שער האשפות המוזכר בספר נחמיה היה מצוי דרומה מהשער של ימינו, בחומה הראשונה של ירושלים הקדומה.
חלק ראשון – לקראת יום ירושלים
לקראת יום ירושלים, עבור כל אדם וקהילה קיימת ההזדמנות והזכות, ברוך ה’, לעלות לעיר הקודש תובב”א.
המסלול שלנו השבוע מקיף את הר קודשנו ועובר בתחנות חשובות ופחות מוכרות מסביב לכותלי הר הבית.
המנהג להסתובב סביב שערי הר הבית ולהתפלל תפילה בכל אחד מן השערים הוא אחד המנהגים העתיקים. על פי ממצאי הגניזה הקהירית למנהג סיבוב השערים יש שורשים כבר לפני אלף שנה. בסידור ארצישראלי שנמצא בגניזה, יש סדר סיבוב שערי המקדש כחלק מן ההדרכה לעולה לרגל לירושלים: “אם תזכה ותעלה לירושלים, כשתביט מן הצופים, אם תהיה רכוב (על) חמור – תרד, ואם יהיה ברגלך מנעל – חלוץ א(ו)תו, וקרע בגדיך, ואמור זה: ‘ערי קדשך היו חרבה, ציון מדבר היתה...’. ותכנס אבל וחפוי ראש. כשתכנס למדינה (=לעיר) הוסיף וקרע על המקדש ועל עם ה’ ועל בית ישראל והתפלל ואמור... וחוזר וסובב כל השערים וכל הפינות, סובו ציון והקיפוה
ספרו מגדליה”.
בתקופת המנדט הבריטי חידש פרופ’ זאב וילנאי את המנהג, בהקפת שערי העיר העתיקה בערב תשעה באב. על פי עדותו, הגיע מספר המשתתפים לעיתים עד לאלף איש. המנהג חודש שוב לאחר מלחמת ששת הימים. והיום המנהג
מתקיים בכל ערב ראש חודש.
בסיורנו, נצא מרחבת הכותל ונפנה לכיוון שער האשפות, לאחר היציאה מעמדת הבידוק נבחין ב”קשת רובינסון” הבולטת מתוך הכותל המערבי (נקראת על שמו של אדוארד רובינסון שחקר
אותה לראשונה בשנת 1838).
הקשת היא קטע של גשר קדום ומרשים שהיה מחבר בין חצר המקדש לבין העיר העליונה של ימי הבית השני, מעל הגיא המרכזי. חדי העין יוכלו להבחין בכתובת על הנדבך השלישי שמתחת לבסיס קשת רובינסון, שם מצויה חריתה בשתי
שורות, בכתב עברי.
נוסח הכתובת: “וראיתם ושש לבכם ועצמותם כדשא”, המקור בשינויים הוא מנבואת הנחמה של ישעיהו, שם נאמר: “ּו ְר ִאי ֶתם ְו ָׂשׂש ִל ְּב ֶכם
כ״ה באייר ה'תשפ״א
26 |
יוסף שפייזר | מורה דרך ודוקטורנט