Page 30 - גילוי דעת

סיפורים מחייו של
הרב אברהם יצחק הכהן
דמותהחמ״דתשפ״א קוק,הרבהראשיהאשכנזי
קוק מבשר בערוב ימיו, מסיבה אחרת לגמרי. כידוע, היתה קבוצה בעדה החרדית שפרשה מהנהגת בית הדין הירושלמי הרשמי של הרב קוק, והקימה בד”ץ פרטי עם שחיטה נפרדת.
לא זו בלבד אלא היא אף החרימה את שחיטת בית הדין של הרב קוק. וכעת, מאיזה בשר יאכל הרב? אם יאכל משחיטה שלהם, הרי שהוא מעודד את הפרישה ובחשש “לא תתגודדו”. אם יאכל מהשחיטה של בית הדין שלו, הרי שהוא עובר על החרם שהחרימוהו אותם גדולי תורה לשיטתם, ולכן עדיף שלא
לאכול
דומני שאין זו עדות עובדתית אלא סברה ורעיון המתאימים להיאמר על ידו. ואולי העמימות שבמנהגו האישי מכוונת היתה להביע את המורכבות, שאכילת בשר שאינו
של מצוה תלוייה בדרגה רוחנית אישית.■
הראשון בארץ ישראל
להתפרץ באכזריות כלפי בני אדם, חלילה. - אם כך, שאל הבן, מדוע לתלמידך הגדול, הרב הנזיר, התרת לנהוג בצמחונות? – הרב הנזיר שונה, השיב הרב קוק, הוא בעל נפש נדירה. נפשו כל כך מתוקנת עד שהיא נקיה
לגמרי מכל מידה של אכזריות.
ואכן, נתפרסמו אגרות של הרב קוק לבנו, בצעירותו, כשהיה בלימודים הרחק מהבית, שבהן הוא מפציר בו להקפיד על אכילת בשר. הוא מסביר לו שהוא מוכרח לשמור על בריאותו, ומבקר את אלה המדלגים לדרגות
רוחניות לא להם.
האם הרב קוק בעצמו נהג לאכול בשר? קשה לדעת היום, כשרוב האנשים שיכולים לזכור דבר זה כבר אינם איתנו. מסתבר שלפחות בשבתות וחגים ובסעודות מצוה אכל בשר. כך טען גם הרב שאר ישוב כהן, רבה של חיפה ובן הנזיר. קראתי פעם סיפור על התנזרות הרב
האם הרב קוק אכל בשר?
ייחודיות קרבן הפסח היא שעיקר מצוותו – באכילה האישית של כל אחד. ומה יעשו הצמחוניים? בכלל, ספר ויקרא שאנחנו עוסקים בו, מלא בקרבנות, ולא רק במנחות מהצומח, ומה יעשו, לכשיבנה המקדש, אלה ה’יוצאים ידי חובה’ במנגל יום העצמאות
בטבעול צמחוני...? ומה בכל שבת וחג?
הצייר והפסל התל-אביבי צבי אלדובי למד בירושלים, באוניברסיטה העברית, בשנים תרצ”א-תרצ”ז. בשנת תשמ”ח, כשהיה בן 84, סיפר לי כך: הרב צבי יהודה קוק רצה להיות צמחוני. הוא התייעץ עם אביו הראי”ה, מי שכתב את “חזון הצמחונות והשלום”, ששלל
את הרעיון מכל וכל.
וכך הוא הסביר לו: לכל אדם ישנה מידה כלשהי, ואפילו קטנטנה, של אכזריות בנפש. באכילת בשר באה מידה זו לידי ביטוי. אם היא לא תתבטא באכילת בשר, היא עלולה
ונתתי שלום בארץ וחרב (התאונות) לא תעבור בארצכם"
אבי קנטרוביץ | מנכ"ל תנועה כהלכה
קרן אביה
לע"נ אביה יהושע ז"ל גולדברג
בחורף הקר והגשום, אנשים נמצאים במקומות סגורים ומעטים נמצאים על הכבישים או על המדרכות. רוכבי אופניים/ אופנועים/קורקינטים מודעים למגבלות הרכיבה, וכמעט אינם נמצאים על הכביש בימים גשומים. גם הנהגים והולכי
הרגל מודעים לסכנות ונוהגים ומתנהגים במשנה זהירות.
בקיץ נמצאים כל משתמשי הדרך מחוץ לביתם. נהגים, רוכבים והולכי רגל ונוצרים הרבה נקודות מפגש (חיכוך) המהווים סכנה למשתמשי הדרך.
הנהגים חסרי סבלנות (השמש מכה בחום על שמשות הרכב, פקקי התנועה לא מסתיימים, העייפות ועוד...), הרוכבים מותשים מהשמש המכה והולכי הרגל המזיעים, מביאים את כל המשתמשים בדרך להתנהגות פחות אחראית ופחות זהירה
והם לוקחים סיכונים.
לסיכום:
ציון השליש הראשון הוא שלילי. נקבל על עצמנו לקראת השליש השני לנסוע, לרכוב, ללכת ולהתנהג עפ"י חוקי התעבורה. להיות ערניים, לתת זכות קדימה עפ"י החוק ולא
לקחת. להיות סבלניים להתנהג בנימוס ובכבוד הדדי.
"אם בחקתי תלכו...ונתתי שלום בארץ"...אמן ■
סדנאות סימולציה לנהיגה חכמה של תנועה כהלכה בשיתוף: קרן אביה.
אנו מצווים לשמור על חוקי התורה ומצוותיה, תוך הבטחה לחיים איכותיים ורגועים.
בתחילת השבוע קבלנו מהרלב"ד תעודת שליש ראשון של שנת 2021. תעודת השליש מצביעה על עליה מדאיגה בכמות הנפגעים, הרוגים ופצועים בהשוואה לשנת 2020.
מתחילת השנה עד סוף החודש הרביעי (הלועזי), נהרגו 114 אנשים, נשים וטף בהשוואה ל-85 הרוגים בשנת 2020 (באותם התאריכים). מתחילת השנה היו 108 תאונות קטלניות, בהשוואה ל-78 תאונות דומות בשנת 2020. (על העלייה בהרוגים בקרב רוכבי האופנועים והקורקינטים כתבתי בשבועיים הקודמים).
אנו נמצאים בתחילת הקיץ מחכים לנו ימים חמים ומתישים ולצערנו עלייה בכמות התאונות ובכמות הנפגעים בהשוואה לימי החורף. גם בקרב הנהגים והרוכבים וגם בקרב הולכי הרגל.
כ״ה באייר ה'תשפ״א
30 |
החזן מאיר דורפמן
מרצה ב'המקום' תל אביב. מספר סיפורים. meirdorfman@gmail.com