Page 29 - גילוי דעת
P. 29
סיפורים מחייו של
הרב אברהם יצחק הכהן
דמותהחמ"דתשפ״א קוק, הרב הראשי האשכנזי
ובן הנזיר. קראתי פעם סיפור על התנזרות הרב קוק מבשר בערוב ימיו, מסיבה אחרת לגמרי. כידוע, היתה קבוצה בעדה החרדית שפרשה מהנהגת בית הדין הירושלמי הרשמי של הרב קוק, והקימה בד”ץ פרטי עם שחיטה נפרדת. לא זו בלבד אלא היא אף החרימה את
שחיטת בית הדין של הרב קוק.
וכעת, מאיזה בשר יאכל הרב? אם יאכל משחיטה שלהם, הרי שהוא מעודד את הפרישה ובחשש “לא תתגודדו”. אם יאכל מהשחיטה של בית הדין שלו, הרי שהוא עובר על החרם שהחרימוהו אותם גדולי תורה לשיטתם, ולכן עדיף שלא לאכול. דומני שאין זו עדות עובדתית אלא סברה ורעיון המתאימים להיאמר על ידו. ואולי העמימות שבמנהגו האישי מכוונת היתה להביע את המורכבות, שאכילת בשר שאינו של מצוה
תלוייה בדרגה רוחנית אישית.■
הראשון בארץ ישראל
כלפי בני אדם, חלילה. - אם כך, שאל הבן, מדוע לתלמידך הגדול, הרב הנזיר, התרת לנהוג בצמחונות? – הרב הנזיר שונה, השיב הרב קוק, הוא בעל נפש נדירה. נפשו כל כך מתוקנת עד שהיא נקיה לגמרי מכל מידה
של אכזריות.
ואכן, נתפרסמו אגרות של הרב קוק לבנו, בצעירותו, כשהיה בלימודים הרחק מהבית, שבהן הוא מפציר בו להקפיד על אכילת בשר. הוא מסביר לו שהוא מוכרח לשמור על בריאותו, ומבקר את אלה המדלגים לדרגות
רוחניות לא להם.
האם הרב קוק בעצמו נהג לאכול בשר? קשה לדעת היום, כשרוב האנשים שיכולים לזכור דבר זה כבר אינם איתנו. מסתבר שלפחות בשבתות וחגים ובסעודות מצוה אכל בשר. כך טען גם הרב שאר ישוב כהן, רבה של חיפה
האם הרב קוק אכל בשר?
ייחודיות קרבן הפסח היא שעיקר מצוותו – באכילה האישית של כל אחד. ומה יעשו הצמחוניים? בכלל, ספר ויקרא שאנחנו עוסקים בו, מלא בקרבנות, ולא רק במנחות מהצומח, ומה יעשו, לכשיבנה המקדש, אלה ה’יוצאים ידי חובה’ במנגל יום העצמאות
בטבעול צמחוני...? ומה בכל שבת וחג?
הצייר והפסל התל-אביבי צבי אלדובי למד בירושלים, באוניברסיטה העברית, בשנים תרצ”א-תרצ”ז. בשנת תשמ”ח, כשהיה בן 84, סיפר לי כך: הרב צבי יהודה קוק רצה להיות צמחוני. הוא התייעץ עם אביו הראי”ה, מי שכתב את “חזון הצמחונות והשלום”, ששלל את הרעיון מכל וכל. וכך הוא הסביר לו: לכל אדם ישנה מידה כלשהי, ואפילו קטנטנה, של אכזריות בנפש. באכילת בשר באה מידה זו לידי ביטוי. אם היא לא תתבטא באכילת בשר, היא עלולה להתפרץ באכזריות
החזן מאיר דורפמן, מספר על הרב קוק מרצה ב'המקום' ת"ל אביב, מחבר 'פעמיים באהבה' וסדרת ה'מרבדים' meirdorfman@gmail.com
בני נוער שואלים
איך להתחבר לליל הסדר?
שאת מתחברת אליהם ונוגעים בחיים. אם תגיעי לליל הסדר כשאת “בעניינים”, מתוך היכרות מעמיקה עם המשמעות של החג –
תחווי אותו בצורה אחרת לגמרי.
נסי להרגיש את נוכחות הקב’’ה בשולחן הסדר, ששמח איתנו על הזכות שהעניק לנו בלילה הזה.
נצלי את ההזדמנות הזו כדי לחדש ולהעמיק את החיבור אליו, מתוך התבוננות בניסים ובאהבה שגילה כלפינו, והודאה לפניו מעומק הלב בהלל, ששווה לשים בו דגש, כך שיהיה
חוויה מיוחדת ומרוממת. בהצלחה, שלמה מונדשיין■
המתנה הגדולה ביותר, הזכות להיות שותפים יחד איתו בקידום של העולם, בהובלתו לתיקונו השלם. לכל אחד יש חלק משלו בתהליך האדיר
של תיקון העולם.
כל מצווה, מעשה טוב, התגברות, רצון טוב ומחשבה טובה – עושים את העולם טוב יותר ומקדמים אותו עוד צעד. וכל זה, התחיל אז!
המטרה של סיפור יציאת מצרים אינה הוספת ידע, אלא החיבור שלנו למה שהיה. באמצעות הסיפור אנחנו מחיים מחדש את מה שקרה אז, ומרגישים שייכות לתהליך הזה, מחזקים בתוכנו את התודעה שאנחנו מהווים עוד חוליה בשרשרת הדורות של עם ישראל, שמעבירה מדור לדור את הזיכרון. מאין באנו, ומהם
ייעודנו ומטרתנו. כדאי ללמוד לפני פסח פירושים על ההגדה
שאלה:
אני מרגישה רחוקה מליל הסדר, אני לא מוצאת את המקום שלי בכל האירוע. מה לעשות בכל הערב הארוך הזה מעבר לקריאת ההגדה ושמיעת המשתתפים? איך להתחבר ללילה
הזה ולמצות אותו?
תשובה:
מבחינה מסוימת, ליל הסדר הוא הלילה החשוב ביותר – כי בו התחיל הכול. הוא “יום ההולדת” של עם ישראל, שבו עמנו יצא ממציאות של
עבדות לחירות ועצמאות. ה’ הוציא אותנו ממצרים כדי להעניק לנו את
כדי להצטרף לקבוצה השקטה שלחו הודעה 050-7813049
בפרויקט משיב נפש בינישי”ם ומדרשיסטיות נותנים מענה אנונימי וחינמי בעזרת קבוצות ווטסאפ לכל שאלה שמעניינת את בני ובנות הנוער. מרגישים שיש לכם משהו לברר? אנחנו כאן בדיוק בשביל זה!
פרויקט משיב נפש
י״ג בניסן ה'תשפ״א | 29


































































































   27   28   29   30   31